גברים לא סובלים מדיכוי?
גם
גברים חווים דיכוי.
גברים נאלצים להיות לוחמים,
חזקים, בעלי תושייה בכל מצב. הם נדרשים לעבוד הרבה מאוד שעות ולהוות תמיד
את
המפרנסים העיקריים. הם אינם מורשים לבכות, להרגיש, לטפח עצמם, לסרב לקחת
חלק
במלחמה, לאהוב מתוך רגש של שווים ולא מתוך עליונות וכיבוש, להיות הורים
עיקריים
לילדיהם, להתפייט, להרהר, להיות לא החלטיים, ללמוד מקצועות שמעשירים אותם
ואינם "פרקטיים"
כמו מדעי הרוח והחברה ואומנויות למיניהן. כמובן שיש גברים רבים שעושים
זאת, כמו
שיש נשים רבות שלוקחות חלק בתפקידים "גבריים", אך אותם גברים מוערכים
פחות בחברה וזוכים לכינוי ההיררכי הנחות: "נשיים". החברה לא מעריכה אף
אדם אשר "סוטה" מהתפקיד החברתי אשר יועד לו אך לגברים יש דרך מילוט- אם
יהיו "גבריים" יותר יעריכו אותם יותר. נשים, ככל שיהיו
"נשיות" או "גבריות", יזכו להערכה פחותה ולא ייחשבו שוות ערך
בחברה. היות וגברים ונשים מחונכים להעריך יותר גבריות ולתגמל אותה, גברים
מתקשים
לראות את הדיכוי שהם חווים ולוותר על ה"פריווילגיות" שלהם.
למה
מתקיימות בבית נשים שיחות הסגורות בפני גברים?
בית נשים פמיניסטי הוא מרחב
שמעודד ומקדם נשים לבטא
עצמן ולדבר בחופשיות.חלק מהשיחות הן אינטימיות ומאפשרות לנשים לדבר גם על
תכנים
שאינן מרגישות בנוח לחלוק עם גברים, או לידם. כמו כן, אנו מאמינות ששינוי
חברתי
אמיתי צריך להגיע מהחברה אשר הדיכוי מופעל נגדה- הנשים. השינוי החברתי
יבטא את
הצרכים, רעיונות, שאיפות והרצונות של הנשים ולכן צריך להגיע מהן, ולא
מהגברים. לכן
קבוצות שונות בבית נשים אשר פועלות למען עצמן או למען שינוי חברתי כמו
קבוצת
המובטלות, הקבוצה האקטיביסטית וקבוצות חשיבה ולמידה שונות סגורות לנשים
בלבד. עם זאת, ישנן פעילויות רבות בבית נשים
פמיניסטי
כגון שיחות, הרצאות, ערבי נושא, סרטים ועוד אשר פתוחים בשמחה לגברים. בית
נשים
פמיניסטי מעודד פמיניזם אצל כולן וכולם. נשמח לשמוע גם על התארגנויות של
גברים
שלוקחים על עצמם את הרצון לשנות את מערכת הדיכוי, לבחון את התנהגותם עצמם
ולפעול
להקטין את יחסי הכוחות שהם לוקחים בהם חלק.
האם
אתן שונאות גברים?
פמיניזם היא לא המילה ההפוכה
לשוביניזם. אם שוביניזם הוא
שנאת נשים ואפלייתן על רקע זה פמיניזם אינו שנאת גברים ויציאה כנגדם. יש
להכיר
בנשים כבנות אדם. אין הדבר אומר לדרוך על בני אדם אחרים בדרך. אנו כן
יוצאות נגד
התפיסה כי גבריות נחשבת יותר מנשיות ושואפות לבטלה ולהעריך א/נשים על פי
כישוריהם/ן, אופיים/ן ותכונותיהם/ן ולא על פי תכונות שרירותיות כמו
מין,נטייה
מינית, צבע עור, מוצא, דת או שייכות לאומית.
|
|
מה זה פמיניזם?
פמיניסטיות רבות המשתייכות לזרמים
פמיניסטים שונים
יגדירו פמיניזם בצורה מעט שונה. בבסיסו הפמיניזם יוצא כנגד הסקסיזם-
האפלייה
החברתית שמבחינה בין נשים לגברים ומצביעה על נשים כעל נחותות מגברים.
"מעולם לא הצלחתי
להבין מה זה בדיוק
פמיניזם. אני רק יודעת שאנשים קוראים לי פמיניסטית בכל פעם שאני מביעה דעה
שמבדילה
ביני לבין סמרטוט לניקוי רגליים" (רבקה ווסט).
לאיזה זרם
פמיניסטי משתייך בית נשים?
הנשים אשר פעילות בבית נשים
פמיניסטי והנשים אשר מגיעות
אליו הן נשים מגוונות מאוד. חלקן מתחברות לתפיסות פמיניסטיות מסויימות
וחלקן
לאחרות, אך ניתן לומר כי רוב הנשים הפעילות מזדהות בעיקר עם הפמיניזם
הרדיקלי.
מה זה פמיניזם רדיקלי?
פמיניזם רדיקלי מצביע על הסדר
החברתי כשורש הבעיה
החברתית המרכזית בחיינו והיא דיכוי נשים. (הפירוש המילולי של רדיקלי הוא
שורש).
פמיניזם רדיקלי מבקש לבטל את הסדר החברתי הקיים אותו אנו מכנות
הפטריארכיה- מקור
דיכוי הנשים. הפמיניזם הרדיקלי רוצה לבטל את ההבחנה בין גבריות (תכונות
שיכולות
להיות רק לגברים והופכת אותם ל"שווים/טובים יותר" ועליונים בסולם
ההיררכיה) לנשיות (הגדרות המדכאות נשים ומגבילות אותן). הכוונה היא לא
לבטל את
ההבדל בין גברים לנשים אלא את יחסי הכוח וההיררכיה ביניהם. ביטול
הפטריארכיה אומר
ליצור אלטרנטיבה ולא לשתף פעולה עם הכוחות שמדכאים אותנו, למשל: בית נשים פמיניסטי לא שואף להתעצם
ולהיות מפלגה ענקית, אלא לעשות את השינוי מתוך החברה עצמה.
|
|
|
|
למה כדאי לי
להשקיע בפעילות פמיניסטית?
אנו
מאמינות
שהדרך להשגת שינוי משמעותי ונרחב היא על ידי התאגדות של נשים. אנו בטוחות
שיש לך
הרבה חוויות שאת יכולה לחלוק עם נשים אחרות. כולנו חוות דיכוי בצורה זו או
אחרת,
מי פחות ומי יותר. כמעט כולנו היינו אובייקט למבטים לא רצויים ברחוב, אי
קידום
בעבודה, הערות על בחירותינו בחיים מצד המשפחה (גם אם זו הדודה או הסבא),
חומר
לימוד מועט ביותר על היסטוריה של נשים בבתי הספר ובאוניברסיטאות, בדיחות
סקסיסטיות, ציפיות שנראה ונתנהג בצורה נשית מסויימת מאוד, פרסומות התוקפות
אותנו
מכל עבר וקוראות לנו להיות רזות כמו מקל ולהתנהג כמו כוכבות פורנו ועוד
חוויות
רבות ומדכאות אחרות. כולנו יכולות ללמוד האחת מהשנייה ולהעשיר את עצמינו,
על מנת
שנדע להתמודד עם העולם, למחות נגדו ולשנות בצורה יעילה את השיטה החברתית
שפועלת
נגדינו. כך נוכל ליצור סולידריות בין נשים.
מה היא סולידריות
בין נשים?
הסולידריות שאנו מדברות עליה היא
שונה במעט מהסולדריות "הגברית"
ה"ישראלית" המוכרת. הסולידריות ההיא מדברת על אחד למען הכלל וכמו
הכלל- תפיסה שאומרת שאם מישהו למשל הולך לצבא, כדאי שגם אנחנו נלך כדי
שהוא לא
"יידפק לבד". אם מישהו מגלם זהות נורמטיבית מסויימת, כדאי שנהיה כמוהו.
זוהי אחווה על בסיס תכונות משותפות וזהות אחת. זו אינה סולידריות פמיניסטית בין
נשים.
לא
מדובר על זהות משותפת. איננו
טוענות שכל הנשים
דומות, אלא להיפך. אנו מגוונות כמספרנו בחברה. איננו רוצות להידמות האחת
לשנייה או
לאמץ דפוסי התנהגות דומים. הסולידריות בינינו נשענת על החוויות המשותפות
שלנו
בעולם פטריארכלי. רבות מאיתנו סבורות שהחוויות שאנו חוות (כמו הטרדות
מיניות,
סקסיזם, אונס, אפלייה בשכר וכו') הן חוויות שלנו בלבד. כאשר אנו נפגשות עם
נשים
שונות אשר חוות את אותן חוויות אנו מגלות שיש לנו בסיס משותף לצאת נגדו.
איננו
רוצות לחוות את אותן חוויות. אנו נאלצות לחוות אותן רק משום שאנו נשים.
הסולידריות
שלנו מאפשרת לנו להתנגד לכך ביחד מתוך עמדת שותפות ועוצמה.
אתן באמת מאמינות
שתצליחו לשנות את החברה?
אם
תסתכלו על מצב האישה בחברה
לפני מאה שנה והיום תראו
שוני והתקדמות כלשהי, גם אם לא מספקת. אלו הישגים של הפמיניזם, אך הוא
לעולם לא
מקבל עליהם קרדיט. הפמיניסטיות הן שהפגינו, צעקו, לחצו על חברות/י כנסת
וממשלות,
עזרו לנשים במצוקה ללא כל עזרה ומימון ממשלתיים, העלו תודעה פמיניסטית
בקרב נשים
ונערות רבות, חשפו בעיות כמו הטרדות מיניות, אפלייה בעבודה, סחר בנשים
ופורנוגרפיה, בדקו מה הם הצרכים האמיתיים של נשים והחליטו שהן לעולם לא
יישתקו, כל
עוד הן חיות תחת הפטריארכיה וחוות דיכוי. השינויים קורים, המהפכה מתרחשת
בכל מקום
בעולם בו חיות נשים. ככל שנתרחב ונבין שרק אנחנו יכולות לחולל שינוי בשביל
עצמינו
במקום לחכות שהוא יגיע מלמעלה, הוא יקרה. החברה היא אנחנו. אם נצליח לשנות
את
התפיסה שלנו ואת העולם מסביבינו השינוי יחלחל אט אט גם לסביבה הרחוקה
יותר. כל
שינוי נחשב, בבית, בבית הספר, בחינוך הילדים, בתוך המשפחה, במקום העבודה,
בצבא
וברחוב. כל אחת מאיתנו יכולה לעשות אותו ולתרום לו.
|
|
|
כל הפמיניסטיות הן
לסביות?
ודאי שלא. חלקינו פמיניסטיות לסביות. חלקינו
פמיניסטיות
הטרוסקסואליות, ביסקסואליות, טרנסג'נדריות, קוויריות, בעלות מגדרים שונים
ונטיות
מיניות שונות ונרחבות וחלקינו בוחרות שלא
להגדיר את עצמינ. כולן מוזמנות בשמחה לבית נשים.
למה אתן לא
מורידות שערות?
לא כל הפמיניסטיות לא מורידות
שערות מהגוף. אלו מאיתנו
שבוחרות שלא לעשות זאת יוצאות כנגד התפיסה הכוללת שנשים צריכות להכאיב
לעצמן כדי
להיות יפות. אנו גאות בגוף שלנו ואוהבות אותו ואין לנו סיבה לתלוש שערות
מהרגליים
כדי להוכיח שאנו יפות או להיות מושכות בעיני אחרים. מלבד זאת אנו סבורות
שהחברה קובעת
סטנדרטים מאוד מסויימים ל"מהי אישה יפה" (בדרך כלל רזה מאוד, עם חזה
גדול, מידות גוף לא הגיוניות, חלקה בכל הגוף, בלונדינית וכו'...) ישנן
נשים רבות
ומגוונות ורובנו לא מתאימות לדמות הברבי הספציפית הזאת. אנו מסרבות להתאים
עצמינו
אליה ובוחרות להיראות כמו שאנו רוצות, בשבילנו, ולא כדי לענג את הצופים
בנו. איננו
אובייקט שצורכים אותו אלא בנות אדם, על כן אנו מסרבות לשתף פעולה עם
הנורמות שמעצבות
אותנו כחפץ שאין בו דבר מלבד יופי.
לפמיניסטיות
אין חוש הומור?
לכל אחת מאיתנו חוש הומור שונה
ודברים שונים שמצחיקים
אותה אך אנו מסרבות לתת יד לבדיחות שפוגעות בנשים, מעליבות אותן, מתייחסות
אליהן
כחפץ, מדכאות אותן, מבטאות גזענות ומהוות במה לסקסיזם. אנו תמיד שמחות
לשמוע
בדיחות שלא פוגעות באף אחת ותתפלאו, יש גם כאלה.
למה
פמיניסטיות מתנגדות לפרסומות?
אנו מתנגדות בכל תוקף לפרסומות
המציגות את האישה כחפץ.
אנו יוצאות כנגד פרסומות שבהן יש שימוש בגופה של האישה אשר פוגע בה ובכל
הנשים.
פרסומות
פוגעניות הן פרסומות שבהן
יש דימוי של האישה
כחפץ שהוא רק מיני, שאפשר רק להסתכל עליו ולרצות אותו. הנשים בפרסומות
הללו
מייצגות בדרך כלל דימויי יופי לא פרופורציונליים למציאות של רזון,
שבריריות
ופסיביות. בהרבה מהמקרים הפרסומת גורמת למתבונן/ת לרצות את האישה ולא את
המוצר.
הפרסומות משפיעות על החברה כולה. מי שרוצה לקנות אישה מהפרסומת יכול
להתייחס כך גם
לבת זוגתו ולנשים בכלל.
|
|
