לשכנותיי מהכפר

כבר בצאתי מרחם אמי

הודיע לי העולם

כי איני רצויה

אני בת

בהיותי בת ארבעה  ירחים

הודיעה אמי

כי אני בוגרת ומסתדרת

אחותי בדרכה לרשת מקומי

בת כלום

הודיע דודי

כי אני שקופה, חלולה

ניתנת לחדירה

עם כל משחקי הזמן ותעתועי הגורל

בימים ולילות מרים

בלי אהבה, בלי מין

מרגישה בעיניכם הסומאות המטמאות אותי במשטמה

המחטטות בגבי למצוא בו גומחה, חולשה

ועורפי גא

ורגלי הדוקות

ואחותי – כמה יפית !

קנאתי עליך ברפיונך

כל השבט נעור אותך לחבק

ואני – מראות מנפצת שלא לראות דמותי נשקפת

כי דמותך אחותי –

ביום מן הימים

ארשה לעצמי להודיע  כי הנה בא תורי

להיות

יפה, נחשקת, נחשבת

להיות אישה

עצובה, בודדה, מקנאה