מסיבת חדר משלך

19.10.2006

מאת אילאיל קופלר

ההכנות
הכל התחיל לפני כחודשיים, התכנסנו לפגישה השבועית של הקבוצה האקטיביסטית של בית נשים פמיניסטי. המלחמה נגמרה, פרשת האונס הסדרתי של הנשיא עוד לא הגיעה לחדשות, וקבוצה גדולה מהמדינה עוד לא איימה על חיי רבות ורבים מאיתנו במצעד הגאווה שיערך בקרוב. איום ממשי לא נראה באופק (מלבד הפטריארכיה, כמובן).  בעודנו אוכלות לשובע ומתלבטות מה תהיה הפעולה הבאה שלנו, הציעה אחת מאיתנו שנארגן מסיבת הוקרה לספרה של וירג'יניה וולף, חדר משלך. מייד קפצנו על הרעיון הנהדר והחלנו בהכנות שכללו קריאה חוזרת של הספר והתעמקות במשתנתה החשובה של וירג'יניה וולף. החלטנו שאנחנו רוצות לחשוף את הספר לנשים שלא חשופות אליו או לא מכירות אותו ולנסות להציג את הרעיונות המרכזיים שלו בדרך שהינה מעבר לטקסט. ההכנות כללו כמה גילויי אופנה מרעישים על תקופת שנות ה20 אשר שלחו כמה מאיתנו אל נחלת בנימין לרכישת בדים ותפירת שמלות נמרצת על רקע צלילי צ'רלסטון וג'אז.

הפטריארכיה- אז, והיום
החזרנו עצמינו לתקופה שלא הכרנו, תקופה בה נשים הפסיקו ללבוש מחוכים, עוד נלחמו בחלק מהמדינות על זכות ההצבעה וחוו חופש חדש מצד אחד ודיכוי והדרה מהצד השני. צפינו בסרט על חייה המרתקים והפרועים של דורותי פארקר מצד אחד וקראנו בחדר משלך על מצבן המחפיר של נשים, על ההדרה שלהן ממקומות ציבוריים, על חסימת האפשרות שלהן לקבל השכלה גבוהה, על חוסר האפשרות שלהן ליצור, על חוסר המרחב שניתן להן, על היותן רכוש בחזקתו של בעל או אב אשר באמתלה של הגנה עליהן מגביל את תנועתן והיצירתיות שלהן. ידענו, שלמרות שזה היה עידן של מסיבות שאנחנו הולכות לחגוג ולנסות לחקות, היה זה עידן עצוב בו אשה יכלה לעשן אך לא לכתוב או לומר את אשר על ליבה. הרגשתי שבשיחותינו על המסיבה הנרקמת לה ועל הספר, הצלחנו להזדהות עם הרבה מתוכנו, למרות מרחק השנים. מצאנו בו את התחושה שלנו, של להיות אשה בעולם פטריארכלי.


רוקדות, מודרות ודורכות על הדשא
את התחושה הזו רצינו להעביר במסיבה ולכן מלבד איזור הריקודים יצרנו איזור הממחיש את המסרים של הספר. יצרנו מבוך, אשר באיזורי האין-מוצא שלו נמצאים תמרורים המסמנים את המקומות בהן נשים מודרות היום מהמרחב הציבורי ובהם קולן מושתק- במקום העבודה, בבית, בתוך המשפחה, בים ועוד... יצרנו פינה בה הייתה תכנית של בית על חדריו השונים ועליו נשים סימנו כמה זמן הן מבלות בכל חדר ובכמה מתוכו יש להן אכן זמן בשביל עצמן. רצינו ליצור מרחב בו נשים יוכלו ליצור ולהתגבר על הדיכוי- יצרנו מרחב כתיבה בו נשים יכלו לכתוב שירים משלהן או לחבר שירים חדשים משורות גזורות משיריהן של משוררות שונות. וכמובן, הייתה פינה בה יכלו נשים לדרך על הדשא כתיקון על העוול שנעשה לנשים בספר "חדר משלך" אשר לא יכלו להלך בכל מקום ולא יכלו להיכנס למרבית האוניברסיטאות – "הנה כך נמצאתי מהלכת במהירות מופלגת על פני חלקת הדשא. כהרף עין קמה דמות של גבר ועמדה על דרכי... הוא היה פקיד טכס; אני הייתי אשה. זו היתה כיכר הדשא; שם היה השביל. רק אנשי סגל ותלמידים רשאים להיכנס לכאן; משעול החצץ הוא המקום בשבילי". (עמ' 10).
 

צ'רלסטון, מיצגים ופמיניזם 
מלבד המוזיקה הנהדרת שתקלטו הדס איילון וDJ אלקטרה, הועלה מיצג הממחיז את הספר על ידי נטע אמיתי וסיון קרמני וקטע תיאטרון במחווה לחדר משלך על ידי יעל שביט. בנוסף, הקראנו אני, אילאיל קופלר ויערה חוצן, מנהלת בית נשים פמיניסטי, קטעים אהובים עלינו במיוחד מתוך הספר.
בשבילי, זה היה ערב נהדר שהצליח לשלב הנאה עם ביקורת חברתית פמיניסטית.

אם גם את רוצה להצטרף אלינו, לאקטיביזם פמניסטי יצירתי, את מוזמנת אל הקבוצה האקטיביסטית. פרטים במייל feministy@gmail.com או בטלפון 077-8830174